Daf 10b
מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם ''לַה' עוֹלָה'', ''לַה' מִנְחָה'', ''לַה' תּוֹדָה'', ''לַה' שְׁלָמִים'' — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''קָרְבָּן לַה'''.
Rachi (non traduit)
מנין שלא יאמר אדם לה' עולה וכו'. דילמא אמר לה' ולא גמר לדיבור זה דלא אמר קרבן וקא מפיק שם שמים לבטלה אלא לכתחילה בעי למימר עולה והדר לה':
וְקַל וָחוֹמֶר: וּמָה זֶה שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון אֶלָּא לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַקָּרְבָּן — אָמְרָה תּוֹרָה ''קָרְבָּן לַה''', לְבַטָּלָה — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין — אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין — מוּתָּרִין.
Rachi (non traduit)
כינויי כינויין אסורין. שאם נדר בכינויי כינויין דקסבר כינויין דתנן במתניתין לשון אומות הם ומשום הכי אם כינה בלשון אחר מהני לשון אומות חשיב נמי נדר ואסור:
מַאי לָאו: מַאן דְּאָמַר כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין אֲסוּרִין, קָסָבַר (כִּינּוּיֵי) כִינּוּיִין לְשׁוֹן אוּמּוֹת הֵן. וּלְמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִים, קָסָבַר לָשׁוֹן שֶׁבָּדוּ לָהֶן חֲכָמִים?
Rachi (non traduit)
ולמאן דאמר מותר קסבר לשון שבדו להם חכמים. ומשום הכי מותרים הני הוא דבדו להן חכמים אסורים אבל אם כינה בלשון אחר דלא בדו הן חכמים מותרין:
Tossefoth (non traduit)
מ''ד אסור קסבר לשון אומות הן. וה''נ משתעי אומות מ''ד מותר קסבר לשון שבדו חכמים (בנזיר) כינויי [כינויין] לא בדו:
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כִּינּוּיִין לְשׁוֹן אוּמּוֹת הֵן, וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: בְּהָנֵי נָמֵי מִשְׁתַּעִי אוּמּוֹת, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: בְּהָנֵי לָא מִשְׁתַּעִי אוּמּוֹת.
Rachi (non traduit)
בהני נמי משתעי אומות. והני נמי הוו ככינויין עצמן דמתניתין ואסירי:
ובית הלל סברי לא משתעי אומות הכי. ולאו לשון אומות נינהו ומותרין:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: גָּזְרִינַן כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין מִשּׁוּם כִּינּוּיִין, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין מִשּׁוּם כִּינּוּיִין.
Rachi (non traduit)
גזרינן כנויי כינויין. דאסירי אטו כינויין עצמן דמתני' דלשון אומות:
הֵיכִי דָּמֵי כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין דִּנְדָרִים? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ''מַקְנֵמְנָא'' ''מַקְנַחְנָא'' ''מַקְנֵסְנָא''. הֵיכִי דָּמֵי כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין דְּחֵרֶם? תָּנֵי מַפְשָׁאָה: ''חֲרָקִים'' ''חֲרָכִים'' ''חֲרָפִים''. כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין דִּנְזִירוּת? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ''מַחְזֵקְנָא'' ''מַנְזַחְנָא'' ''מַפִּיחְנָא''.
Rachi (non traduit)
מקנמנא מקנחנא מקנסנא. דקונם קונח קונס היינו כינויין עצמן אבל בהאי לשון מקנמנא מקנחנא מקנסנא היינו כינויי כינויין:
תני מפשאה. שם חכם:
תרקייא תרכייא. כמו חרק חרך:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: ''מִיפְּחַזְנָא'' מַאי? ''מִיתְּחַזְנָא'' מַאי? ''מִיתְּעַזְנָא'' מַאי? אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: ''קִינְּמָא'' (קינמא) מַאי? ''קוּנָּם'' קָאָמַר, אוֹ דִלְמָא ''קִנְּמָן בֶּשֶׂם'' קָאָמַר?
Rachi (non traduit)
מיפחזנא מאי מיתחזנא מאי. דמתחלף במנזחנא מי הוי כנויי כינויין אליבא דמאן דאסר:
או דילמא קינמן קאמר. ולאו כלום הוא:
Tossefoth (non traduit)
איבעיא להו מפזיחנא מאי אדסליק. מיניה קאי לכך נקט מפזיחנא קודם מפקיחנ' מאי מכדיקנא מאי וא''ת אמאי לא מיבעיא כמו כן גבי קונם בהפוך האותיות מקימנא מאי וכו' וי''ל כיון שיש מימי''ן [נ''א עייני''ן] תכופין יחד אין זה נראה כינוי כלל אבל תימה דה''ל למיבעיא מנקימנא מאי וכו' וי''ל דהא פשיטא דלעולם אות ראשונה לא תזוז ממקומה:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא לְרַב אָשֵׁי: ''קִינָּה'' מַאי? קִינָּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין קָאָמַר, אוֹ דִילְמָא לָשׁוֹן דְּקוּנָּם? תִּיבְּעֵי.
כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין דִּשְׁבוּעָה הֵיכִי דָּמֵי? ''שְׁבוּאֵל'' ''שְׁבוּתִיאֵל'' ''שְׁקוּקָאֵל''. שְׁבוּאֵל? שְׁבוּאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם מַשְׁמַע! אֶלָּא: ''שְׁבוּבָאֵל'' ''שְׁבוּתִיאֵל'' ''שְׁקוּקָאֵל'' מַהוּ? אָמַר שְׁמוּאֵל: אָמַר ''אַשִּׁיבְתָּא'' — לֹא אָמַר כְּלוּם, ''אַשְׁקִיקָא'' — לֹא אָמַר כְּלוּם, ''קָרִינְשָׂא'' — לֹא אָמַר כְּלוּם.
Rachi (non traduit)
שבואל בן גרשום משמע. דכתיב שבואל בן גרשום נגיד על האוצרות (דה''א לז) ולא משמע לשון שבועה:
''נָדַר בְּמוֹהִי הֲרֵי אֵלּוּ כִינּוּיִין''. תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ''בְּמוֹהִי'' — לֹא אָמַר כְּלוּם, ''בְּמוֹמָתָא דַּאֲמַר מוֹהִי'' — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לַשְּׁבוּעָה.
Rachi (non traduit)
נדר במוהי. כמו מומתא:
Tossefoth (non traduit)
רשב''ג אומר במוהי במומתא לא אמר כלום. פר''י לפי שנראה שתי תיבות כמו תיבה בפני עצמה פר''י דפליג אתנא קמא דמתניתין דקתני נדר במוהי ודוקא קאמר לשון זה במתני' שאמר במוהי בבי''ת ואפ''ה מהניא א''כ פליג ארשב''ג דהכא:
מַתְנִי' הָאוֹמֵר ''לַחוּלִּין שֶׁאוֹכַל לָךְ'', ''לָא כָּשַׁר'' וְ''לָא דְּכֵי'', ''טָהוֹר'' וְ''טָמֵא'', ''נוֹתָר'' וּ''פִיגּוּל'' — אָסוּר.
Rachi (non traduit)
מתני' האומר. לחבירו לא חולין שאוכל לך ליהוי מה שאוכל לך אלא קרבן ליהוי אסור:
או שאמר לא כשר שאוכל לך לא טהור שאוכל לך או שאמר טמא שאוכל לך או נותר או פיגול בכל הני לשונות הוי נדר ואסור:
Tossefoth (non traduit)
לחולין שאוכל לך. ול''ג לא חולין:
לא כשר ולא דכי. ר''ל בקרבן לא כשר ולא דכי דכשרות וטהרה לא שייך כ''א בקרבנות שיש קפידה בטהרתם וכן גבי בשר קרבנות דוקא אמר פסול וכשר דגבי חולין שייך איסור והיתר:
טמא. תימה למה לי טמא השתא לא דכי מהני לאסור טמא כ''ש טמא בהדיא וי''ל דסד''א דדוקא לא דכי שהזכיר טהרה קצת שייך בקרבנות שצריכין לנהוג בטהרה אבל טמא בהדיא הוי אמינא אדרבא משתמע דבר שנוהגים בו טומאה דהיינו חולין קמ''ל דבקרבן טומאה קאמר:
נותר ופיגול. אע''ג דהוי דבר האסור דמתפיס בעיקר קדושת הקרבן שנעשה נותר ופיגול:
כְּאִימְּרָא, כְּדִירִים, כָּעֵצִים, כָּאִשִּׁים, כַּמִּזְבֵּחַ, כַּהֵיכָל, כִּירוּשָׁלַיִם. נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן — הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ''יְרוּשָׁלַיִם'' — לֹא אָמַר כְּלוּם.
Rachi (non traduit)
כאימרא. שאמר הרי עלי כאימרא דמשמע כבש תמידין:
כדירים. כדיר בהמות של קרבן ואית דאמרי כדיר העצים:
כעצים. משמע כעצי המערכה:
כאשים. כאשו של מזבח:
או נדר באחד מכל משמשי מזבח. בכלי המזבח כמזרק או כמחתה אסור באותו חפץ שנדר בו:
Tossefoth (non traduit)
כאימרא. יש לפרש כאימרא תמידא אי נמי ולד חטאת אי נמי אילו של אברהם אבינו:
כדירים. של קרבנות א''נ כדיר של עצים ולפי ששני עניני דיר הן לכך נקט לשון רבים כדירים:
כעצים. עצי מערכה:
כאשים. הקרבן - עצמו קאמר אשה ריח ניחוח ובירושלמי מפרש כעצים שני גזירי עצים כאשים שלהביות של מזבח דאש של מזבח מועלין בו כדאיתא ביומא (דף מו:):
משמשי מזבח. מפרש בירושלמי כגון מחתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source